מתמיד נמשכתי לחומר, לגעת, ליצור. כילדה אהבתי יצירה, עבודות יד, לבשל. העולם המעשי והאמביציוזי כיוון אותי לרכוש מקצוע "ממשי" וכך למדתי שנים רבות ועסקתי במקצועות הטיפול הקונבנציונאלי והאלטרנטיבי.
רק אחרי לידת בני בכורי, מימשתי חלום והתחלתי ללמוד ולעסוק בחומר.
התחושה הייתה כמו לחזור הביתה, כאילו זה היה כך תמיד.
כל השנים למדתי, התמחיתי ועבדתי בחומר. ב 2010 הצטרפתי לקבוצת אומניות מציירות, מאז אני גם מציירת.
הציור נובע אצלי ממקום עמוק, כרוצה להתפרץ. היתה לי העזה ודחף חזק ליצור.
כל השנים היה לי סטודיו בבית, בו יצרתי במקביל לגידול המשפחה שהייתה ועודה מרכז חיי. העיסוק באומנות התאפשר בזכות פרגון אין סופי לו זכיתי מבן זוגי.
בשנים האחרונות אני עובדת בסטודיו עצמאי בכפר מונש.
האהבה והצורך לעסוק באומנות נוכח יום יום בחיי, אני אוהבת להגיע לסטודיו, להתכנס, לעבוד פיזית ולהיות שעות ארוכות בשקט ובפרטיות מרבית. המעבר בין העבודה בחומר לבין הציור הרמוני. העבודה לעיתים שלובה זו בזה.
האתר הזה הוא לגמרי יציאה מאזור הנוחות שלי, מבטא צורך לאסוף את הכל לפלטפורמה אחת.